"ואיך שהוציאה לא סיפר": המסע שלי למציאת השקט דרך קונסטלציה

יש משהו קסום בתהליך הקונסטלציה. אני מניחה שזו אחת הסיבות שאני נמשכת אליו כל כך – השדה הזה של אי-הידיעה וההסכמה לשהות, להקשיב ולראות מה עולה. זו למידה מתמדת של היכולת לסמוך על הבורא ועל הבריאה.

בימים אלו אני מעמיקה שוב בלימודי "קונסטלציה בקליניקה" (האמת היא שזו הפעם השנייה שאני לומדת את המודולה הזו). ואני בוחרת לשתף הדגמה איתי של מפגש פרטני  שזכיתי לחוות עם מורה המורים של בית הספר, ישי גסטר.

בין הטיפול בקליניקה לבין "האני האחרת"

למי שלא מכיר, התהליך הזה יכול להיראות לעיתים מופרך, כמעט לא אמיתי או אפשרי (הסדרה "האני האחרת" בנטפליקס עושה הבהרה נפלאה למי שמחפש ויזואליה לעניין). התמונות שהוספתי הן מתוך הסשן/מפגש  שלי והבחירה שלי היא אני לגעת ולהיפגש בנושא ששוב ושוב, כבר כל כך הרבה שנים, מנהל, משפיע ומעייף אותי.

אני לא מגלה מה הוא היה; זהו פרט שולי בסיפור הכללי. הרי לכל אחד מאיתנו יש את "האבדה שלו" – אותו מקום שהוא חיפוש ארוך לשקט פנימי.

הדרך אל השקט: בדים, צבעים וצורות

התהליך בקליניקה מורכב מקצת מילים, כמה בדים, צבעים וצורות. הוא כולל החלפה של מקומות, התקרבות והרחקה, נשימה והרבה הקשבה. פתאום, עוד מרווח מתגלה בתוך הפקעת. ישנה הכרה בקיים, החזרת הפרטים והדמויות למקומם ולסדר הנכון.

בסוף התהליך הרגשתי שבאתי על מקומי בשלום, והם על מקומם בשלום והשלמה.

האם זה באמת כך? לא יודעת? האם אפגוש עוד חלקים שקשורים לסיפור ? אולי. זה חלק מהשדה ומהבחירה לעשות, לנסות ,כמו לעדור, לסלק עשבים שוטים ולזרוע ולהאמין שיפרח ויצמח.

מה מלמד אותנו רבי נחמן על "האיך"?

אני מאוד אוהבת את מעשיית "מאבדת בת מלך" של רבי נחמן, בעיקר בגלל הסוף שלה. עבורי, הסוף הזה הוא כמו נר שמאיר גם כששורר חושך פנימי גדול.

בתהליך הקונסטלציה, כמו בסיפור, ישנו מסע ארוך: באבדת בת מלך – שוב הוא מנסה, ושוב היא נלחמת, ושוב… ובסוף, אחרי הכל – "ואיך שהוציאה לא סיפר, בסוף הוציאה". זהו? זה הכל? איך היא יצאה? איך? מה הטכניקה?

התשובה היא שלכל אחד יש את ה"איך" שלו. מכל הסיפורים שמרכיבים אותו.כל אחד וה"איך" שלו, ואם לא "איך" אחד אז "איך" אחר. בכל פעם, הדרך הזו משחררת עוד חלקים בתוכנו ועושה שלום עם ובין דמויות העבר בשושלת שלנו , בין שהכרנו אותן ובין שלא.

המסר שלי אליכם הוא פשוט: רק אל תתייאשו. תמשיכו. כי גם הדרך היא חלק מהריפוי, היא ייצוג, היא עוד בד בדרך.

על הכותבת: אני 🙂 גילה הלאג עוסקת בקונסטלציה משפחתית, העצמה ומגוון טכניקות אנרגטיות ורגשיות המשתלבות עם עולם הבדים והסיפורים.