שביל ישראל, ימימה אביטל וקונסטלציה משפחתית

חודש שבט תשפו

10/2/2026

מסע חודש שבט

פעם בחודש שביל ישראל ממש מהקצה הכי גבוה החרמון ,כל אצבע הגליל  זה המבנה השנה

אבל הרי זה לא רק הרגליים שצועדות, זה הלב ,הנשמה,הנפש שבוחרת בכל פעם לקום,להיתארגן ולצאת לחלקיק נוסף במסע של גילוי

ימימה אביטל עליה השלום, בזכות הלימוד שלה אני זוכה לדעת עד כמה עמוק החיבור בין האדמה, עונות השנה ועבודת הנפש

"בטבע יש חוכמה עמוקה, קדומה ועתיקה. האדמה נענית למדרך כף רגלינו .היא יכולה להרגיש את התדר האנושי שלנו והיא יכולה להפוך את התדר הזה לתדר שיש בו איכויות מבורכות"

ואליה מצטרפת מפת הקונסטלציה המשפחתית הפנימית שלי שאני מביאה איתי בכל פעם, בכל מסע.

דרכה אני מבקשת להביא לשדה ההכרה את כל החלקים של חיי שהם האני הפנימי והחיצוני, המשפחה שלי . מי שכאן ומי שבפועל כבר לא בעולם אבל בהחלט נמצאים ונוכחים במה שקיים היום בתוכי ובהשלכות שלו עלי.

ולמסע אתמול הבאתי איתי  חלק שהוא קושי בעבורי כרגע.

ובחרתי חלק מהדרך לצעוד לבד, מאחור, בשקט.

מבקשת להרגיש את חכמת האדמה, את כוחו של חודש שבט, השרף שעולה באילנות , העצה שנלחשת דרכו .

עצרתי מידי פעם וקלטתי את הדיסוננס בין השקט של הטבע והסערה שבתוכי.

הסכמתי לרעש וגעש , הכרה בקיים זה הכי קונסטלציה. ואז לא הסכמתי למציאות  וכעסתי על זה וגם בזה הכרתי.

לחשו מילותיה של ימימה באזני עם הרוח הנעימה " מה שבא לפיתחך,בא לתיקונך"

אוף!! לא בא לי צעקה התינוקת שבי כמו הנכדה שלי. לא בא לי!!

והיו רגעים שקלטתי שהקבוצה כל כך רחוקה ממני שאני לא רואה אף אחת! נבהלתי ונשמתי

כי..יש סימנים בדרך, תרתי משמע, כל כמה דקות ,סימון של שביל ישראל ,מזכיר לי שאני בדרך הנכונה.

והנה הגעתי. סיום מקטע. אני פוגשת שלט גדול "צאתכם לשלום" בכל השפות  ובפינה שלו סטיקר אחד בודד( מהכואבים שמלווים אותנו בשנים האחרונות)

"לא להסתכל מה לא טוב באחרים, להסתכל על עצמנו" (סרן יאיר יעקוב שושן הי"ד)

מסר מהאדמה, ימימה ושדה הקונסטלציה דרך לחישת נשמה גבוהה שמסרה נפשה על זכות החיים הבסיסיים שלנו. תודה על המסר

ולסיום ולסיכום היום

כל אחת עם עצמה וכלי כתיבתה, הוצאתי את הבדים הקטנים שהבאתי. ייצוגים.

טכנית לא חייב לעמוד על בדים או ייצוגים. מספיק אם נפרוס אותם וניגע בהם. אנרגתית. אותו אפקט

ופרסתי את השדה שבאתי איתו.  התבוננתי. נשמתי. חוויתי בגוף.

בחרתי. שיניתי. הזזתי פיזית מיקומים ,שיניתי קצת בדים .התבוננתי ,נשמתי . צילמתי

וקמתי.

אני את שלי עשיתי. מודה על הזכות .על היום .על חלקיק המסע. משחררת אחיזה וממשיכה.

שביל ישראל. בשביל ישראל. בשבילי.

אוהבות לכת עם שמחה פרלמן – ממליצה בחום

גילה הלאג