פרוביוטיקה = חיידקים חיים – חיידקים “טובים”, שכאשר מכניסים אותם לגופנו הם תורמים לאיזון הגופני החיוני לבריאותנו.

החיידקים ה”טובים” אינם מזון לאכילה, אלה הם חיידקים שחיים בסימביוזה (צורת חיים שיתופית) עם גוף האדם.

אנו נולדים ללא חיידקים במערכת העיכול, אך תוך שעות ספורות בלבד מהלידה מערכת העיכול הופכת למקום מושבם של חיידקים רבים וכבר מגיל צעיר מאוד חיים בגופנו מיליארדי חיידקים מסוגים שונים, הרבה יותר ממספר התאים בגוף האדם. לחיידקים אלה השפעה עצומה על פעילות גופנו: הם חשובים להתפתחות מערכת החיסון, למטבוליזם, והם חיוניים לבריאותנו.

מחקרים רבים נערכו על השפעת נטילת פרוביוטיקה לטיפול במצבים שונים וידע מחקרי רב נצבר בשנים האחרונות ומוכיח כי נטילת חיידקים פרוביוטיים מיטיבה עם האדם במצבים רבים.

 

נטילה של פרוביוטיקה במצבים מסויימים –מיידית משפרת את המצב הבריאותי

 

מה הסיבות לחוסר של חיידקים טובים:
א. תינוקות רבים ניזונים מתחליפי חלב. וזה מעכב את ההתפתחות הראשונית של אוכלוסייה פרוביוטית בריאה.

ב. אנו ניזונים מתזונה עתירת פחמימות וסוכרים מעובדים, המגבירה את התרבות החיידקים הרעים והפטריות, עד לכדי פגיעה בחיידקים הטובים. גם תפריט עתיר בבשר ודל בירקות ובפירות, משנה לרעה את פעילותם של החיידקים הטובים

ג. חשיפה לתרופות אנטיביוטיות מדללת את אוכלוסיית החיידקים הטובים בכל חלקי הגוף. תרופות אנטיביוטיות לא הורגות רק חיידקים רעים, הן עושות טיהור כללי של החיידקים הטובים שבגוף, באותה מידה

ד.שימוש תכוף בתרופות נוגדות חומצת קיבה ותרופות אחרות שמפחיתות חומציות, מקטין את החומציות בדרכי העיכול, דבר שיוצר סביבה עוינת לחיידקים הטובים.

ה. לחץ נפשי מפר את שיווי המשקל של הורמונים חשובים וסטייה זו יכולה לגרום לדילול של האוכלוסייה הפרוביוטית.

 

על מה משפיעה נטילת פרוביוטיקה?

תמיכה במערכת העיכול 

 שמירה על מאזן הולם של חיידקים פרוביוטיים יוצרת אפקט של ניקוי הגוף, המסייע במניעת מחלות שעלולות להיגרם מהצטברות יתר של רעלים, כולל מחלות אוטואימוניות.

.

שיפור ספיגת המזון

זהו אחד התפקידים החשובים של החיידקים הפרוביוטיים. ללא עזרתם, תהליכי העיכול, הספיגה ונטרול הרעלים של המזונות שאנו אוכלים, לא יכלו להתנהל. זו הסיבה לכך שתרופות אנטיביוטיות גורמות לעיתים קרובות לאי-נוחות במערכת העיכול – הן משמידות את החיידקים הטובים ביחד עם הרעים.

חיזוק והמרצה של מערכת החיסון.

הם מעוררים ייצור נוגדנים ומגבירים את פעילותם של תאי הדם הלבנים, התאים החיסוניים שמתבייתים על מחוללי מחלות, מכלים וזוללים אותם. מחקרים הראו שילדים ומבוגרים עם מערכת חיסון חלשה אשר לקחו פרוביוטיקה,נטו פחות לחלות במחלות החורף ובמקרה מחלה החלימו יותר מהר.

מונעים ומטפלים בשלשולים ועצירות

הוספה של חיידקים טובים לתזונה מאזנת את היציאות.

 

תמיכה במקרה של טחורים ופיסורה

טחורים ופיסורה נגרמים פעמים רבות מתזונה לקוייה, הוספה של פרוביוטיקה לתפריט תומכת בריפוי ובטיפול בטחורים וטיפול בפיסורה

 

סיוע לסובלים אי-סבילות ללקטוז 

(קושי בעיכול סוכר החלב) אנשים יכולים בדרך כלל לצרוך טוב יותר מוצרי חלב לאחר שעברו תסיסה, כיוון שהחיידקים מפרקים את הלקטוז במזון עוד בטרם נאכל. חומצות אמיניות, סידן, אבץ, מנגן, ברזל, נחושת וזרחן, כל אלה הופכים לזמינים יותר מבחינה ביולוגית כשהם נמצאים במאכלים שעברו תסיסה באמצעות תרביות חיידקים.

ייצור אנזימים

מינים רבים של חיידקים פרוביוטיים מייצרים אנזימים בתוך מערכת העיכול. אנזימים אלה מסייעים לפירוק מלא יותר של המזונות שאנו אוכלים. לאחר מכן יכולים החומרים המזינים ממזונות אלה להיספג טוב יותר, ומידת הנפיחות והגזים פוחתת.

מניעה והפחתה בתסמינים של אלרגיות למזון

מחקרים הראו כי חיידקים פרוביוטיים יעילים במקרה של רגישות למזון. יש להם תפקיד מכריע במה שמכונה “מחסום ההגנה של המעיים” – רכיבים משולבים של המערכת החיסונית הפועלים במשותף כדי למנוע ספיגה של כל חומר שאינו אמור להגיע למחזור הדם.

טיפול ומניעה של התרבות יתר של שמרים

 השמרים, כלומר הפטריות החד-תאיות – בפרט המין המכונה קנדידה אלביקאנס–נמצאים בדרכי העיכול ובריריות בכל חלקי הגוף. כאשר אוכלוסיית החיידקים המועילים משגשגת והמערכת החיסונית מתפקדת כשורה, שמרים אלה נמצאים תחת פיקוח. הם עלולים להתרבות בצורה יתירה .

כאשר ריכוזי אוכלוסיית הפרוביוטיקה צונחים כתוצאה משימוש באנטיביוטיקה או בהורמון מלאכותי, או כתוצאה מתפריט עשיר בפחמימות מעובדות.זיהומים פטרייתיים יכולים להשפיע על האישה, שלפוחית השתן, הפה והגרון, העור, ציפורני כפות הרגליים והסינוסים, או להתפשט בכל חלקי הגוף. זיהום מערכתי הוא קרוב לוודאי שורש הבעיה של אנשים הסובלים תכופות מדלקות פטרייתיות מקומיות.

מניעת ריח רע מהפה: גם מטפלים בו.ריח רע מתמשך בנשיפה מהפה הוא בדרך כלל תוצאה של חוסר איזון בין החיידקים הטובים והרעים בדרכי העיכול העליונות.

מניעת כיבי קיבה: כיבי קיבה (“אולקוס”), כך ידוע, נגרמים על ידי חיידק בשם הליקובקטר פילוריi). כאשר ריכוז החיידקים הטובים גדול דיו, הם מגנים על הציפוי הפנימי של הקיבה מפני חיידקי ההליקובקטר פילורי. ·חיידקים פרוביוטיים מונעים מחלות מעיים דלקתיות וגם מטפלים בהן.מחקרים תומכים בשימוש בפרוביוטיקה משלימה לחולים במחלת קרוהן, דלקת כיבית של המעי הגס ותסמונת המעי הרגיש.

 

לסיכום, השימוש בחיידקים “טובים” מהווה דוגמה מצוינת לגישה הטבעית לטיפול במחלות. כלומר, במקום להשתמש באנטיביוטיקה כדי להילחם בחיידקים ה”רעים”, ניתן להיעזר בחיידקים “טובים” כדי לתקן את חוסר האיזון הקיים בגוף. נמצא כי החיידקים ה”טובים”, שהם האויבים הטבעיים של החיידקים ה”רעים”, יכולים לפעמים להחליף טיפול אנטיביוטי ולתרום רבות לבריאותנו.